יד הרב הרצוג
| מרן הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל מיום יז כסלו תרצ"ז (1936), ולאחר קום המדינה שימש כרב הראשי האשכנזי של מדינת ישראל עד יום מותו - יט תמוז תשי"ט (1959). הרב הרצוג נולד ביום כח כסלו תרמ"ט (1888) בעיר לומז'ה בפולין. בשנת תרנ"ז (1897) עבר הרב הרצוג לאנגליה בעקבות מינויו של אביו לרבה של לידס. הרב הרצוג למד מתמטיקה ולשונות שמיות וקלאסיות באוניברסיטאות לונדון ופריס; ערך מחקר מקיף על התכלת בישראל, ועל כך קיבל בשנת תרע"ד (1914) תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון. בשנת תרע"ו (1916) נתמנה הרב הרצוג לכהן כרבה של בלפסט באירלנד, בשנת תרע"ט (1919) נתמנה כרבה של דבלין בירת אירלנד, ובשנת תרפ"ה (1925) נבחר לרבה הראשי של אירלנד העצמאית. לאחר פטירתו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל נבחר הרב הרצוג בשנת תרצ"ז (1936) לשמש כרבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל. |
 | |
| הרב הרצוג זצ"ל שימש כרב הראשי לישראל בתקופה הרת עולם לעם ישראל - תקופת השואה והחורבן מחד גיסא, ותקופת התקומה וקוממיות ישראל מאידך. כאות הוקרה לפעילותו העניפה ולהישגיו העצומים של הרב הרצוג זצ"ל - הן כפוסק ראשון במעלה, והן כמנהיג רוחני ממעצבי דמותה של מדינת ישראל המתחדשת - הוחלט בזמנו לקרוא למפעלי האנציקלופדיה התלמודית והתלמוד השלם על שמו - יד הרב הרצוג. האנצקלופדיה התלמודית מכון התלמוד הישראלי השלם | ||
 קריעת הספר הלבן במעמד הרב הרצוג | ||
| האנציקלופדיה התלמודית היא מפעל ייחודי, ואחד המפעלים
החשובים ביותר בתחום חקר התלמוד וההלכה בדורנו. היא מהווה סיכום והסבר מוסמך,
תמציתי ומדוייק של כל הנושאים והעניינים ההלכתיים, מהתנ"ך ומהתלמודים,
ועד ספרות הגאונים, הראשונים והאחרונים. האנציקלופדיה התלמודית נוסדה לפני כ-60 שנה על ידי הרב מאיר בר-אילן והרב שלמה יוסף זוין, אשר שימש כעורך ראשי ראשון וכמתווה הדרך של ספרות תלמודית-הלכתית חדשה וייחודית בניסוחה ובסידורה. הרב יהושע הוטנר שימש כמנהל הראשון של יד הרב הרצוג מאז היווסדו. |
||||
 |
 |
 |
||
| הרב זוין והרב הוטנר על רקע ספרי האנצקלופדיה | האנצקלופדיה התלמודית | הרב בר אילן והרב הוטנר בלימוד משותף | ||
| לצפייה בתמונות נוספות מתוך הגלריה לחץ כאן | ||||
כ"ח כרכים פורסמו עד היום, הכוללים את הערכים מהאות אל"ף ועד כל מילתא דאמר רחמנא. האנציקלופדיה התלמודית התקבלה בהתלהבות רבה וזכתה לשבחים ותשבחות מכל המעוניינים בתלמוד ובהלכה – רבנים ודיינים, ראשי ישיבות ורמי"ם, תלמידים ומורים, חוקרים ושופטים, וכל אדם משכיל בנושאי תלמוד והלכה. האנציקלופדיה התלמודית הבטיחה את מקומה בהיכל התורה לדורי-דורות הודות להקפדה היתירה על הדיוק, ההיקף והתמציתיות של כל נושא תלמודי-הלכתי. עקב כך נחשבת האנציקלופדיה התלמודית, בצדק, כמקור מהימן ואחראי ביותר. האנציקלופדיה התלמודית איננה כותבת על הערכים אלא את הערכים, ובכך היא משרתת נאמנה את כל מי שרוצה להשכיל בענייני התלמוד וההלכה. ההישגים המופלאים של האנציקלופדיה התלמודית הם פרי עבודתם המסורה והקפדנית של תלמידי חכמים מובהקים, הבקיאים בש"ס ובפוסקים, בעלי כשרון לאסוף כעמיר גורנה את כל המקורות הנחוצים, ולנסחם בדרך המיוחדת לאנציקלופדיה התלמודית. |
||||
ניתן להקדיש כרך חדש של האנציקלופדיה התלמודית בסכום של 150,000 דולר.
ספרים נילווים:
| בתקופה האחרונה החילונו לפרסם ספרים נפרדים, המוקדשים
לנושאים מוגדרים מתוך ערכי האנציקלופדיה התלמודית. ספרים אלו - בסדרת האוצרות של האנציקלופדיה התלמודית – מיועדים לקהל רחב יותר המעוניין בנושאים מוגדרים. הם ערוכים בסגנון ובצורה ידידותיים לקורא, עם חלוקה לפסקים ולהסברים, ועם תוספות של הלכות מפוסקי זמננו בנושאים אקטואליים. עד כה יצאו לאור הספרים הנילווים הבאים: |
||
|
 | |
ספרים נילווים שעומדים לצאת לאור בקרוב: | ||
* * * | ||
בית המדרש ביד הרב הרצוג
|
מכון התלמוד הישראלי השלם עוסק בהוצאת
תלמוד בבלי, סדר נשים, על פי כל כתבי היד, הדפוסים הראשונים וקטעי גניזה
(דקדוקי סופרים השלם); כל האיזכורים שבספרי הגאונים והראשונים; והמקבילות
בכל ספרות התנאים והאמוראים (מסורת הש"ס השלם) - בתוספת הערות והארות.
מרבית המסכתות בסדר נשים כבר יצאו לאור, ונותרו עוד מסכתות קידושין ונזיר
ומחצית מסכת גיטין. עד כה יצאו לאור כתבי הראשונים הבאים: | ||
|
 |
|
עומדים לצאת אי"ה:
| ||
